החלטה בתיק ת"א 1884-09

לפני בקשה לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה להוצאות המבקשת, בהתאם לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") ולסעיף 353א' לחוק החברות, תשנ"ט- 1999 (להלן: " חוק החברות").

1. הרקע הנדרש לבקשה

המשיבה הינה חברה פרטית המאוגדת בישראל העוסקת במתן שירותי כוח אדם לחברות וגופים שונים. 

על פי הנטען בכתב התביעה, המשיבה סיפקה למבקשת שירותי כוח אדם במשך שנים רבות, אלא שהמבקשת לא שילמה למשיבה את מלוא הסכומים המגיעים לה. בכתב התביעה, אשר הוגש על ידי המשיבה ביום 13.8.09, טוענת המשיבה, כי הסכומים המגיעים לה מסתכמים ב- 5,450,997 ש"ח.

בד בבד עם הגשת כתב התביעה, הגישה המשיבה בקשה למתן פטור מתשלום אגרה אליה צירפה תצהיר מטעם בעל השליטה ומנהלה, מר רומן חיזגילוב (בש"א 15998/09). בבקשתה, הלינה המשיבה על מצבה הכלכלי הקשה. כך, בין היתר, טענה המשיבה בסעיף 30 לבקשתה, כי: "למעשה, כבר מאמצע שנות ה- 2000, המבקשת החלה לצבור הפסדים מדי שנה, וכפועל יוצא מכך כל חשבונות הבנק של החברה הוגבלו". המשיבה טענה, כי לנוכח מצבה הכלכלי הקשה, אין ביכולתה לשלם את אגרת התביעה, והוא הדין בבעל מניותיה, מר רומן חיזגילוב. בית המשפט (כב' השופט חגי ברנר) ציין בהחלטתו מיום 21.4.10, כדלקמן:

"כעולה מן האמור בבקשה ובתשובה לתגובות, התובעת אינה מקיימת כיום כל פעילות עסקית. היא חייבת כספים רבים למוסד לביטוח לאומי ולרשויות המס. רומן מכר את ביתו הפרטי על מנת לכסות את חובותיה של התובעת. הוא פוטר מעבודתו וטרם הצליח למצוא מקום עבודה אחר. רעייתו עובדת במשרה חלקית תמורת שכר חודשי של 2,000 ש"ח. דירה נוספת שבבעלותו של רומן, בה מתגוררת אימו של רומן, משועבדת לבנק שאיננו מסכים להעניק בגינה הלוואה נוספת. חשבונו של רומן בבנק הוגבל. הוא נטל הלוואות חוץ בנקאיות כדי לפרוע חובות לרשויות." (ראו סעיף 6 להחלטה).

לאור האמור, בית המשפט נעתר חלקית לבקשה והורה כי סכום האגרה שעל המשיבה לשלם יועמד בשלב הראשון על סך של 70,000 ש"ח, כאשר מחציתו תשולם תוך 60 יום מיום מתן ההחלטה והמחצית השנייה תשולם עד 14 יום לפני ישיבת ההוכחות וכי יתרת האגרה תשולם תוך 30 יום לאחר מתן פסק הדין.  

לאור זאת הוגשה בקשה להפקדת ערובה וניתנה תגובה לה.

2. טענות הצדדים

המבקשת טוענת, כי בהתאם להצהרות המשיבה בבקשה לפטור מאגרה, עולה חשש כבד בנוגע ליכולתה של המשיבה לשלם את הוצאותיה של המבקשת, אם וכאשר תביעתה תדחה. לטענת המבקשת, יש לזכור כי התביעה הינה על סכום לא מבוטל וההליכים אשר המבקשת נדרשת לעמוד בהם צפויים לעלות למבקשת סכומים נכבדים.

המשיבה טוענת, כי בתקופה שחלפה ממועד הגשת הבקשה לפטור מאגרה ובמיוחד למן שנת 2010, מצבה הכלכלי הינו במגמת שיפור מתמדת. כך, בתחילת שנת 2010 זכתה המשיבה במכרז לביצוע עבודות ניקיון כבישים ומדרכות מטעם עיריית אור עקיבא, אשר הניבו למשיבה רווח של כ- 10,000 ש"ח לחודש במהלך תקופת ביצועו, החל מחודש מרץ 2010 ועד לחודש פברואר 2011. בנוסף, בחודש מאי 2010 החלה המשיבה לבצע, כקבלן משנה של חברת אבנר גלעד שימור ושחזור מבנים בע"מ, עבודות לשימור ושחזור מבנים בתל אביב. זאת ועוד. במהלך התקופה שחלפה ממועד הגשת הבקשה לפטור, המשיבה פרעה חלק נכבד מהתחייבויותיה. כך, המשיבה ביצעה את כל התשלומים על פי ההסדר אליו היא הגיעה בתחילת שנת 2009 עם רשות המיסים לתשלום חובה בגין מס ערך מוסף. כמו כן, המשיבה שילמה ועודנה משלמת סכומים חודשיים למוסד לביטוח לאומי, בהתאם להסדר החוב עמו. כמו כן, המשיבה שילמה  ביום 7.6.10 סך של 35,000 ש"ח על חשבון אגרת בית המשפט בתיק דנן וכן שילמה לבאי כוחה בחודש אוגוסט 2010 סך של 36,160 ש"ח על חשבון שכר הטרחה המגיעה להם. לאור האמור, טוענת המשיבה, כי מצבה הכלכלי, נכון למועד הגשת תשובה זו, אינו מקים חשש שלפיו היא לא תוכל לשלם את הוצאות המבקשת אם התובענה תידחה.

המשיבה טוענת עוד, כי אף אם בית המשפט יקבע כי קיים חשש שלא יעלה בידיה לשלם את הוצאות המבקשת אם תדחה התובענה, הרי שבחינת מכלול נסיבות העניין מובילה למסקנה כי אין מקום להיענות לבקשה ולחייב את המשיבה בהפקדת ערובה; ראשית, המבקשת הגישה את בקשתה בשיהוי ניכר, בחלוף כשנה וחצי ממועד הגשת הבקשה לפטור מאגרה, עליה מבססת המבקשת את בקשתה. שנית, המדובר בתביעה שכבר נקבע לגביה, כי היא מגלה עילה. שלישית, הבקשה לוקה בחוסר תום לב, שכן מצבה הכלכלי של המשיבה במועד הגשת בקשת הפטור נגרם במידה רבה על ידי המבקשת, אשר לא שילמה למשיבה סכומים המגיעים לה.

המשיבה מוסיפה וטוענת, כי היה ובית המשפט יקבע כי נסיבות העניין אינן מצדיקות לפטור את המשיבה מהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשת, אזי היא תהא מוכנה להפקיד התחייבות אישית של מר חיזגילוב להבטחת הוצאות המבקשת. לטענת המשיבה, במידה ובית המשפט יורה על הפקדת התחייבותו האישית של מר חיזגילוב כאמור, אזי מאחר והמשיבה הינה חברת יחיד, יהיה על בית המשפט לבחון את הבקשה על רקע המתווה הנורמטיבי הרלבנטי לחיוב תובע יחיד בערובה, בהתאם לקבוע בתקנה 519 לתקנות.

עוד טוענת המשיבה, כי במידה ובית המשפט יראה לנכון לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה, אזי יש לקבוע את גובה הערובה בצורה מידתית, תוך מתן משקל ראוי לזכות הגישה לערכאות ולזכות הקניין של המשיבה.

3. הפקדת ערובה להבטחת הוצאות

סוגיית הפקדת ערובה על ידי תובע המאוגד כחברה להבטחת תשלום הוצאותיו של נתבע, ככל שיזכה בדין, מעוגנת בסעיף 353א לחוק החברות, הקובע כדלקמן:

"הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם זכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה, או שהחברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין."

ברע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (ניתן ביום 11.2.09), קבע כב' השופט ח. מלצר בסעיף 13 לפסק הדין את שלבי הבחינה בשאלה האם לחייב חברה תובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, כדלקמן:

"על בית המשפט ... לשקול בראש ובראשונה את מצבה הכלכלי של החברה, בהתאם ללשון הסעיף. זהו שלב הבדיקה הראשון. ואולם בכך לא נעצרת הבדיקה. משקבע בית המשפט כי החברה לא הראתה כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, על בית המשפט להמשיך ולבחון האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בערובה, אם לאו ... זהו שלב הבדיקה השני. בהקשר זה יש להביא בחשבון, בין היתר: (א) את הזכויות החוקתיות (הנוגדות) של הצדדים (ב) את ההנחה שחיוב החברה להפקיד ערובה במקרה כזה (בו לא הוכיחה שיש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע) מבטא את הכלל והפטור הוא החריג ... שאלת סיכויי ההליך ... גם היא יכולה להישקל על ידי בית המשפט במסגרת בחינתו את הנסיבות לסתור את ההנחה המצדיקה חיוב החברה בערובה ... משהסתיים שלב הבדיקה השני במסקנה שעל החברה להפקיד ערובה להוצאות הנתבע מגיע שלב הבדיקה השלישי, במסגרתו יש לבחון את גובה הערובה הנדרשת ולדאוג שתהיה מידתית ותאזן אל נכונה את שלל השיקולים הרלבנטיים." (ההדגשות שלי - מ' א' ג').